<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב חביבא בר סורמקי</h1>
<h2>דף י.</h2>
רב חביבא בר סורמקי פ"א דסדר יומ' א"ר יהוש' ב"ל עתידה רומי שתפול ביד פרס שנא' לכן שמע' עצת י"י אש' יעץ על אדום אם לא יסחבום צעירי הצאן וגו' מתקיף לה רבא בר עולא מאי משמע דהאי צעירי הצאן פרס דכתי' האיל אשר ראית וגו' מלכי מדי ופרס אימא יון דכתי' וצפיר (העזים) [השעיר] מלך יון. כי סליק רב חביבא בר סורמקי אמרה קמי' ר' יוח' אמר מאן דלא [ידע] פירושא דקרא מותיב תיובתא לר' מאי צעירי הצאן זוטרא דאחוה דתני רב יוסף ותירס זה פרס. וכל הימים הוקשה לי כי בכל (הקריה) [המקרא] משמע כי [עילם] היא פרס כדכתי' ואני הייתי בשושן הבירה אשר בעילם המדינה [דניאל ח'] ובכל מקום שמזכיר בישעיה מפלתה של בבל על ידי מדי ופרס כל שעה מזכיר עילם במקום פרס כדכתי' [ישעי' כ"א] עלי עילם צורי מדי כל (אנחתיה השבני) [אנחתה השבתי] וצא ובדוק מי שהוא. ובמגלה פ"א [י' ע"א] רבא בר עפרון פתח לה להא פרשתא מהכא ושמתי כסאי בעילם וגו' מלך זו ושתי (וצרים) [ושרים] זה המן ועשרת בניו הארורים. ובסנהדרי' פ' זה בורר [כ"א ע"ב] אחות לנו קטנה וגו' א"ר יוח' זו עילם שזכתה ללמוד ואית' נמי בפ"ב דקידושי' [מ"ט ע"ב]. ואע"ג דקא חשיב התם נמי עשרה קבין גבורה ירדו לעולם תשעה נטלה פרס ותו חשיב עשרה קבין גסות ירדו לעולם תשעה נטלה עילם קא חשיב פרס וקחשיב [עילם] אפי' הכי חד הוא אלמ' עילם מבני שם [בראשית י'] וקחשיב ליה הכא מבני יפת. ובמס' ע"ז פ"א [י' ע"א] נמי הני שית דמלכי יון בעילם וכו' דמעיקר' בתחילת מלכותם כבשו עילם דהיינו עיקר פרס והדר פשטה מלכותם ותימה.
